הוצאה לפועל

במקרים מסוימים כן.

כך למשל, כאשר נפתח תיק לביצוע שיק או שטר חוב, ניתן במקרים המתאימים להגיש התנגדות לביצוע השטר.

גם כאשר נפתח תיק לביצוע תביעה על סכום קצוב, ניתן להגיש התנגדות ביחס למלוא החוב או לחלק ממנו.

עצם העובדה שנפתח תיק אינה קובעת כשלעצמה כי החוב נכון או כי אין לחייב טענות.

לכן לפני תשלום החוב או חתימה על הסדר מומלץ לבדוק את מקור החיוב, את המסמכים ואת ההליכים שננקטו.

עיקול חשבון בנק הוא אחד מאמצעי הגבייה שניתן לנקוט במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

כאשר מוטל עיקול, יש לבדוק את מקורו, את סכום החוב, את מצב התיק ואת האפשרות להגיש בקשה מתאימה לביטול העיקול, לצמצומו או להסדרת החוב.

לא בכל מקרה ניתן להביא לביטול מיידי של עיקול, וההחלטה תלויה בנסיבות ובסוג הבקשה.

במקרים שבהם העיקול גורם לפגיעה משמעותית בהתנהלות השוטפת, יש חשיבות לפעולה מהירה ולהצגת מלוא הנתונים הרלוונטיים בפני רשם ההוצאה לפועל.

בנסיבות הקבועות בדין ניתן לבקש להטיל על חייבים הגבלות שונות.

בין היתר עשויות להיות מוטלות הגבלות הנוגעות ליציאה מהארץ, לשימוש בשיקים ובכרטיסי אשראי, לדרכון ולהקמת חברה או להיות בעל עניין בתאגיד.

הטלת הגבלה אינה נעשית באופן אוטומטי בכל תיק והיא כפופה לתנאים הקבועים בדין ולהחלטות המתאימות בהליך.

אם הוטלה הגבלה, ניתן לבחון האם מתקיימות נסיבות המצדיקות בקשה לביטולה או לשינויה.

כאשר מתנהלים מספר תיקים במקביל, כדאי לבחון את התמונה הכלכלית כולה ולא לנסות לפתור כל תיק בנפרד ללא תכנית כוללת.

ניתן לבחון, לפי הנסיבות, אפשרות להסדרי חובות מול הזוכים, בקשה לאיחוד תיקים, צו תשלומים או פתרון אחר המתאים להיקף החובות וליכולת הכלכלית.

בחלק מהמקרים, כאשר אין אפשרות ריאלית להסדיר את החובות במסגרת ההוצאה לפועל, נכון יהיה לבחון גם האם הליך חדלות פירעון מתאים יותר.

הבחירה בין האפשרויות צריכה להיעשות לאחר בחינת כלל החובות, ההכנסות, הנכסים, מספר הנושים והיכולת לעמוד בהסדר לאורך זמן.

איחוד תיקים מאפשר, במקרים המתאימים, לרכז מספר תיקי הוצאה לפועל המתנהלים נגד אותו חייב ולשלם סכום חודשי בהתאם לצו שייקבע.

עם זאת, לא כל תיק ניתן לצרף לתיק איחוד ולא בכל מצב זהו הפתרון המתאים ביותר.

לפני הגשת בקשה לאיחוד תיקים כדאי לבחון את המשמעות הכוללת של ההליך, את סכום החובות ואת האלטרנטיבות האפשריות.

לעיתים הסדר ישיר עם הנושים עשוי להיות יעיל יותר, ובמקרים אחרים יש מקום לבחון הליך חדלות פירעון.

כן.

פתיחת תיק אינה מונעת מהחייב ומהזוכה להגיע להסכמה על תשלום החוב.

ניתן במקרים המתאימים לנהל משא ומתן לגבי פריסת תשלומים, הפחתת רכיבים מסוימים בחוב או תשלום סכום מוסכם לצורך סילוקו.

תנאי ההסדר תלויים בין היתר בסכום החוב, מצבו של התיק, יכולת התשלום של החייב ונכונותו של הזוכה להגיע להסכמה.

חשוב לוודא שכל הסדר מנוסח באופן ברור וכולל התייחסות לסיום ההליכים ולהמשך הטיפול בתיק לאחר ביצוע התשלום.

כאשר קיימים מספר חובות, קושי לעמוד בתשלומים או הליכי גבייה במספר תיקים, ייתכן שכדאי לבחון הסדר חובות כולל ולא פתרון נקודתי לתיק אחד.

במסגרת הסדר ניתן לבחון משא ומתן מול הנושים במטרה ליצור מתווה תשלומים שניתן לעמוד בו ולעיתים גם להפחית חלק מרכיבי החוב.

לקריאה נוספת ניתן לעבור לעמוד שלנו בנושא הסדרי חובות.

לא כל מי שמתנהל נגדו תיק הוצאה לפועל צריך לפנות להליך חדלות פירעון.

כאשר קיימת יכולת להסדיר את החובות בתוך פרק זמן סביר, ניתן לעיתים להגיע לפתרון במסגרת ההוצאה לפועל או באמצעות הסדרים מול הנושים.

כאשר היקף החובות גבוה ביחס ליכולת הכלכלית ואין אפשרות מעשית לפרוע אותם, ניתן לבחון האם הליך חדלות פירעון עשוי להתאים יותר.

מדובר בהחלטה בעלת השלכות משמעותיות ולכן מומלץ לקבל אותה רק לאחר בחינת כלל האפשרויות.

הטיפול המשפטי מותאם למצבו של כל תיק ויכול לכלול בין היתר:

בחינת תיק ההוצאה לפועל ומקור החוב.

בדיקת האזהרה, ההחלטות וההליכים שננקטו.

בחינת טענות כנגד עצם החוב או סכומו.

הגשת התנגדויות במקרים המתאימים.

הגשת בקשות לביטול או לצמצום עיקולים והגבלות.

בקשות לצווי תשלומים ולאיחוד תיקים.

ניהול משא ומתן מול הזוכה או בא כוחו.

גיבוש הסדרי חובות.

בחינת האפשרות לפתוח בהליך חדלות פירעון כאשר אין פתרון מתאים במסגרת ההוצאה לפועל.